#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. א נתנן העירוב במגדל ואבד המפתח ונמצא, מה דינו בשבת, וביו&quot;ט	ביו&quot;ט - עירוב בשבת - בשדה אינו עירוב. בעיר ר&quot;א סובר כר&quot;ש שכל גגות העיר וכו' רשות אחת ולכן עירובו עירוב ולחכמים אינו עירוב </p>	עירובין לה.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. ב &quot;הקיש ע&quot;ג שידה תיבה ומגדל האם נטמאים משום היסט הזב?	פי' אביי: היסט מחמת כוחו ודאי טמא, מחמת רעדה ודאי טהור.ברעדה מחמת כוחו - לת&quot;ק טמאים ולר&quot;נ ור&quot;ש טהורים.</p>	עירובין לה.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. ג נתגלגל חוץ לתחום. מתי אינו עירוב?	תוך ד' אמות, עירוב, שהנותן את עירובו יש לו ד'אמות.חוץ לד' אמות, אינו עירוב.</p>	עירובין לה.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. ד נפל עליו גל אינו עירוב. היכי דמי?	לחכמים תמיד ולרבי דוקא אם צריך מרא וחצינא.	עירובין לה.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. ה במשנה יש ד' דוגמאות, &quot;נתגלגל חוץ לתחום, נפל עליו גל, או נשרף, או תרומה ונטמאת,&quot; למה לי?	נתגלגל - ליתא גביה. גל - מכסיא ואינו נגלה ע&quot;י הרוח. נשרף - להודיעך כחו של ר' יוסי שמכשיר אפ' שאינו בעולם. תרומה - להודיעך כחו של ר' מאיר.	עירובין לה.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה: א מה דין ספק עירוב תחומין. ובמה זה תלוי?	ר&quot;מ בשם רבותיו מכשיר, והוא עצמו ור' יהודה סוברים דהוי חמר גמל [לרבה ורב יוסף דוקא בשני כיתי עדים].ר'יוסי ור&quot;ש מכשירים (וי&quot;א שר&quot;י דוקא בשם רבותיו והוא לא סובר כך) {והלכה שכשר}. </p>ותלוי אם תחומין דאוריתא או דרבנן.</p>	עירובין לה:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה: ב טמא שספק טבל מה דינו בטומאה דאוריתא, דרבנן, ומאי שנא מעירוב?	בדאוריתא: טמא.בדרבנן: ר&quot;מ - מטהר, ואינו כעירוב שהחמיר ר&quot;מ שסובר עירוב דאוריתא. </p>ר' יוסי - מטמא מפני שיש לו עיקר מהתורה מה שאין כן בעירוב שהתיר בספק שזה דרבנן, וי&quot;א שר&quot;י פוסל גם בעירוב ומה שהקל במשנה זה בשם רבותיו, ורבא אמר שר&quot;י לא טמא אלא במקוה שלא נמדד וה&quot;ה בעירוב פסול אם לא היה חזקת כשרות.</p>{משמע ברמב&quot;ם שפסק כר&quot;מ.} </p>	עירובין לה:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה: ג מה דין הנוגע באחד בלילה ולמחר מצאו מת. ומאי שנא מעירוב?	חכמים מטמאים ור&quot;מ מטהר. {ופסק הרמב&quot;ם כחכמים והוסיף ע&quot;פ התוספתא שאם ראוהו בערב חי טהור.}אינו דומה לעירוב שר&quot;מ פסל בספק - לרבה ורב יוסף בעירוב דוקא כשיש שתי כיתי עדים שמכחישות אחת את השניה ובטומאה זה כשלא היו שתי כיתי עדים. רבא אומר שבטומאה אפ' יש שתי כיתי עדים טהור ששם יש שני חזקות ובעירוב רק חזקה אחת </p>	עירובין לה:		ג'
